בשישי, 22.9, רגע לפני חשבון הנפש של יום הכיפורים, יצאנו עם כ-40 משתתפות ומשתתפים לסיור בעוטף ירושלים כדי שיראו במו עיניהם – האם עדיין ניתן להגיע לפתרון שתי המדינות?
הסיור, בהדרכתו של ד"ר שאול אריאלי, עבר בין מספר תחנות חשובות בהבנת ההיתכנות הפיזית לפתרון: תצפית באתר נבי סמואל, אזור E1, עטרות וגבעת הארבעה. הנקודות הללו הן קריטיות להבנת המציאות המרחבית הקיימת כיום, ומנגד את המציאות המרחבית אותה הימין מעוניין לעצב, שנועדה לפגוע פגיעה אנושה בסיכוי להגיע להסדר מדיני בו קמה מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי, כאשר גבולה עם ישראל הוא גבול בר הגנה.
במהלך הסיור, שוחחנו על הקשר המובנה בין ההפיכה המשטרית לבין הרחבת הבנייה בהתנחלויות ושאיפות הסיפוח של הממשלה הנוכחית. במצב דמוגרפי בו יש כמעט שוויון בין מספר היהודים והפלסטינים בין הירדן לים, מובילי הסיפוח מנסים להביא אותנו למציאות דו-לאומית אלימה שאינה דמוקרטית, ואת הנזק המשמעותי שמציאות כזו תייצר – כולנו נחווה על בשרנו.
במהלך הסיור, שוחחנו על הקשר המובנה בין ההפיכה המשטרית לבין הרחבת הבנייה בהתנחלויות ושאיפות הסיפוח של הממשלה הנוכחית. במצב דמוגרפי בו יש כמעט שוויון בין מספר היהודים והפלסטינים בין הירדן לים, מובילי הסיפוח מנסים להביא אותנו למציאות דו-לאומית אלימה שאינה דמוקרטית, ואת הנזק המשמעותי שמציאות כזו תייצר – כולנו נחווה על בשרנו.
בין נקודות תצפית, העמקה במפות, בסוגיות ביטחוניות ובמודל הסכם ז'נבה, הגיעו המשתתפים להבנת האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל בתוואי השטח, ובהזדמנות הטמונה בהסכם מדיני לטובת ביטחונה ועתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית. אך עדיין, מסקנת הסיור העיקרית היא שהיום עדיין ניתן פיזית לחלק את הארץ לשתי מדינות שיבטיחו את האינטרסים הלאומיים של שני העמים. חסר רק האומץ הפוליטי.
