בתאריכים 15-16 בנובמבר התקיים מפגש של יוזמת ז’נבה אשר התמקד בהסברה על פתרון שתי המדינות ובחשיבות השיח סביבו. המפגש, שאורגן במסגרת פרויקט השובך – יוזמה משותפת של יוזמת ז’נבה ותנועת החלוץ – נועד להעלות את התמיכה בפתרון זה ואת העיסוק בו במסגרות החינוכיות, החברתיות והפוליטיות של התנועה. המשתתפים במפגש היו בעיקר צעירים אחרי צבא, סטודנטים ופעילים חברתיים ופוליטיים, שבאו ללמוד ולהתעמק בפתרונות שמציעה יוזמת ז’נבה לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
במהלך המפגש, נעמי שטרנבנג, מנהלת תחום סכסוך ומגדר ביוזמת ז’נבה, הציגה בפני המשתתפים את סוגיות הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, את הרעיון שהניע את יוזמת ז’נבה ואת הפתרונות אליהם הגיעו הצדדים במסגרת היוזמה. לאחר מכן, ד”ר יובל בנזימן הסביר כיצד חברות בסכסוך נוטות לחשוב ומהם המכשולים הפסיכולוגיים והחברתיים שמונעים מהן להגיע להסכמות. בנזימן הדגיש את החשיבות בהבנת מניעי כל צד, תוך התמקדות בהשפעות של הטראומות שהצטברו במהלך היסטוריה ארוכה של סכסוך. המשתתפים גם שוחחו עם עורכת הדין טליה ששון, שהעלתה את השאלה האם פתרון שתי המדינות אקטואלי בעידן הנוכחי, והדגישה את חשיבות המשא ומתן המתמשך, גם אם ישנם קשיים בעשייה הפוליטית. בהמשך היום, איש הסושיאל ערן ניסן, הסביר כיצד ניתן לקדם שיח מדיני ברשתות החברתיות ובציבור הישראלי, וכיצד לבנות סיפור טוב שיתפוס את תשומת לב המשתמשים האחרים.
בבוקר שלמחרת, פגשו המשתתפים את ניבין סנדוקה, פעילה חברתית ממזרח ירושלים, ששיתפה את סיפור חייה והסבירה את המציאות היומיומית במזרח ירושלים. היא עודדה את המשתתפים לקחת חלק פעיל בתהליכים שמובילים לשלום, והדגישה את הצורך בשיתוף פעולה בין ישראלים ופלסטינים למען עתיד טוב יותר. כמו כן שוחחה עם המשתתפים יועצת התקשורת מיה בנגל שהסבירה את האסטרטגיה הפוליטית והתקשורתית של הימין. לטענתה עלינו להציב נרטיב חדש אל מול הנרטיב שמציב מולנו הימין.
בהמשך, טל ורדי, מורה ואיש חינוך, דיבר על הדרך להטמיע חינוך לשלום במערכת החינוך בכלל, ובמסגרות החינוך של תנועת החלוץ בפרט. ורדי הסביר את חשיבותם של ערכים של פיוס, הבנה הדדית ושיתוף פעולה גם בגיל צעיר.
במהלך המפגש קיימו חברי התנועה שיח פנימי על הצורך לדבר על פתרון שתי המדינות גם בקרב המשפחה והחברים, במיוחד כאשר מדובר בנושא שנחשב לעיתים לעימות. הם שיתפו את האתגרים בהם נתקלים כאשר מעדיפים להסתיר את עמדותיהם כדי להימנע מעימותים, והוסבר כי חשוב לשוחח על העמדה הזו גם כדי לשכנע את המעטים שאינם תומכים, וגם כדי לחזק את התמיכה בקרב מי שתומכים אך מרגישים שהם במיעוט. בין השיחות והדיונים, עלה נושא כיצד כל אחד מהמשתתפים יכול לפעול למען השלום בחייו האישיים. בתנועה הביעו את מחויבותם להמשיך את המאבק על פתרון שתי המדינות, ועוסקים בדרכים לפתח את המודעות הציבורית והחינוכית בנוגע לצורך בהסכם שלום, גם ברמות האישיות וגם ברמות הציבוריות.
