ב-3-4 באוגוסט ערכנו סמינר דו יומי במסגרת פרויקט הפיוס למנהיגות צעירה, עם 20 צעירות וצעירים ישראלים, חרדים, דתיים וחילונים מכל רחבי הארץ, ופלסטינים מכל רחבי הגדה המערבית.
הסמינר נפתח בשיחה עם תא”ל (במיל’) ישראלה אורון, מראשות יוזמת ז’נבה. היא פתחה בסקירה על סוגיות הליבה בסכסוך וכיצד באו לידי ביטוי הן בסבבי מו”מ רשמיים, והן בפתרונות המוצעים במודל הסכם ז’נבה. ישראלה ענתה, לשאלת אחד מהמשתתפים הישראלים, מדוע לא הגענו עד היום לפתרון המיוחל, וציינה כי מחיר הפשרה דורש מנהיגות אמיצה ומספיק ניסיונות להגיע להסכם. כאשר אלו חסרים בשני הצדדים, אנו מוצאים עצמנו במציאות ספירלית בלתי נגמרת של סכסוך מדמם. לאחר מכן, שוחחה הקבוצה על הנושא גם עם בכיר פלסטיני אשר לקח חלק בסבבי המו”מ השונים, והוא הדגיש בדבר, בעיקר למשתתפות והמשתתפים בצד הישראלי, את הזווית הפלסטינית והנרטיב כלפי הסכסוך, אל מול מתווה אפשרי עתידי במסגרת של פתרון שתי מדינות.
כמו כן, שוחחה הקבוצה עם רועי רביצקי לשיחה על הקשר בין דת וסכסוך, ושמעה את תפיסתו לגבי היכולת להיעזר במרכיבים הדתיים בשתי החברות על מנת לגבש ערכים משותפים שיוכלו להוביל להסכמות פוליטיות.
לאחר השיחות עם המומחים, התפנתה הקבוצה לשיח פנימי, בין המשתתפים, על הנושאים הרגישים והשנויים במחלוקת ביותר בסכסוך, בכל אחד מהצדדים: מתשלומים למשפחות אסירים ועד למעמד הפליטות הפלסטיני. בקבוצות נפרדות ובפורום מלא, פירקו המשתתפות והמשתתפים את הנושאים לגורמים, תוך ניסיון להבין את זווית הראייה והנרטיב של הצד השני תוך כדי, ובמטרה להבין כיצד נראים פתרונות מעשיים לאותן סוגיות. בדיון פורה, כנה ועם כוונות טובות, הצליחו המשתתפים להגיע יחד להבנות רחבות ולהרחיב את זווית הראייה שלהם אודות הצד השני ומניעיו.
למחרת, בין המשך השיחות הקבוצתיות והאישיות בין הישראלים והפלסטינים בקבוצה, פגשו מומחה פלסטיני לענייני מדיניות אשר סקר את סוגיית ירושלים בסכסוך, וכן את האפשרות להשתתפות פוליטית של תושבי העיר הפלסטינים, המהווים 40% מסך תושבי בירת ישראל בעקבות סיפוח מזרח העיר ושטחים הסמוכים לה ב-1967, שכן עם הייאוש המתלווה לחוסר באופק מדיני בין ישראל והפלסטינים, עולים יותר ויותר קולות הקוראים למדינה אחת שוויונית מהירדן לים, ובכך מעודדים גם השתתפות פוליטית של פלסטינים במסגרות הישראליות. פלסטינים תושבי מזרח ירושלים יכולים להצביע לעירייה, אך לא לכנסת, ולכן אנו עשויים לראות, גם אם לא בבחירות בסוף השנה הזו אלא בעתיד הלא-רחוק, השתתפות רחבה יותר של פלסטינים בירושלים שתביא לשינוי משמעותי לא רק בעיר, אלא גם בסכסוך כולו. בנוסף, שוחחו בהרחבה על ההיתכנות והאפשרויות השונות לחלוקת העיר לשתי בירות של שתי מדינות.
לקראת סיום, שוחחה הקבוצה גם עם ד”ר מיכל סליטרניק, מומחית למשפט חוקתי ובינלאומי, אשר סקרה את הקשר בין חוקי ההפיכה המשטרית והמהלכים הנוספים אשר הממשלה הנוכחית מבצעת, לבין הסכסוך, לרבות הדרכים בהן הממשלה מובילה למציאות של סיפוח דה-פקטו, ואת משמעויותיו. הקבוצה הפלסטינית הסתקרנה מאוד כיצד חוקים אלו ואחרים עשויים להשפיע על חייהם באופן ישיר, והישראליות והישראלים הבינו גם את הסכנה שבחוקים אלו לעתידם, אך גם את המשמעות המעשית של השליטה על עם אחר.
לאחר הפעילות, כתבה אחת המשתתפות, פעילת ימין מהדרום: “הגעתי סקפטית, אבל ההשתתפות בסמינר יוזמת ז’נבה הייתה אירוע מכונן מבחינתי. היום אני מסתכלת במשקפיים אחרות, מורכבות ומכילות יותר, על הדבר הגדול הזה שנקרא הסכסוך, והאנשים שמאחוריו. אני ממליצה דווקא לאנשים מהימין להגיע לשם, אבל כשאתם בוחרים ללכת תבואו עם ארגז כלים אחד – הקשבה. אל תחששו ללכת, אתם יכולים לחזור עם אותם דעות כפי שהלכתם אבל לראות בעיניים את המציאות המורכבת ולשים משקפיים קצת יותר פרגמטיות, זו מתנה קודם כל עבורכם.”
המשתתפות והמשתתפים יפעלו מכאן כדי להרחיב את מעגלי השיח על הסכסוך והשלכות היעדרו של כל אופק מדיני בין הצדדים, ויפעילו יחדיו לטובת מיזמים ודרכי פעולה אשר יקדמו פיוס, פתרון מדיני לסכסוך ושרטוט משותף של עתיד טוב יותר לשני העמים.
