כנס השלום והדמוקרטיה: מחברים את המאבק על הדמוקרטיה עם הקרב על השלום

ביום שישי, 10.3.2023 ערכנו את כנס השלום והדמוקרטיה בבית ציוני אמריקה בתל אביב, עם למעלה מ-500 משתתפות ומשתתפים בקהל ועם כ-55 דוברות ודוברים במליאת הכנס ובארבעה דיונים על ההזדמנויות הטמונות במשבר. בין הדוברים נמצאו ראשי מפלגות, חברות וחברי כנסת מכהנים ולשעבר, אישי ציבור, אקדמיה, מומחיות ומומחים.  הכנס נערך לאור ההפיכה המשטרית אותה מובילה הקואליציה, ומטרתו לייצר את החיבור האינהרנטי והברור בין השינויים החוקתיים לבין שאיפות הממשלה להכשיר את סיפוח הגדה המערבית, והובלתנו למציאות של מדינה אחת לא דמוקרטית, משוסעת ומדממת. צפו בקליפ סיכום הכנס: במליאת הכנס, חה”כ בני גנץ, יו”ר המחנה הממלכתי, הודה לחברים ביוזמת ז’נבה על ארגון הכנס ואמר כי “המאבק על השלום הוא קריטי לעתידה של מדינת ישראל” לאחר מכן, יו”ר יוזמת ז’נבה, יוסי ביילין, עלה לדברי פתיחה, והזכיר למחנה הדמוקרטי את המטרה שצריכה להיות בדגל המחנה: בשיחה אחד על אחד עם מנכ”ל יוזמת ז’נבה, גדי בלטיאנסקי, הזכירה יושבת ראש מפלגת העבודה, חה”כ מרב מיכאלי את הקשר בין המאבק על הדמוקרטיה והקרב על השלום: חה”כ רם בן ברק, יו”ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר ממפלגת יש עתיד, הבהיר כי את הסכסוך הישראלי-פלסטיני יש להפסיק “לנהל” ולהתחיל לפתור: יו”ר הרשימה המשותפת איימן עודה, הדגיש את תמיכתו במודל הסכם ז’נבה ובפתרון שתי המדינות, ושלח מסר למיואשים בשני הצדדים, הישראלי והפלסטיני: לאחר מכן, התחלקו מאות המשתתפים לארבעה חדרי דיונים, בכל אחת מההזדמנויות אשר עלינו למצות מתוך המשבר: ההזדמנות המדינית, ההזדמנות הפוליטית, ההזדמנות התקשורתית וההזדמנות של החברה האזרחית. בפאנל ההזדמנות המדינית עלה הצורך ביצירת אופק מדיני ישראלי-פלסטיני, בהשלכות בקהילה הבינלאומית של הפיכת ישראל ל”דמוקרטיה מינוס”, לכל הפחות, וכן השר הפלסטיני לשעבר אשרף אל ערג’מי ייצג את הצד השני בסכסוך, והזכיר לכולם שאין דמוקרטיה שכובשת עם אחר. בפאנל ההזדמנות הפוליטית, דובר יחד עם חברות וחברי כנסת בעבר ובהווה ועם פרשנים בכירים, על הקונסטלציות הפוליטיות שצריכות להתחבר יחדיו, על מנת להוביל מחנה דמוקרטי רחב ששם מקדימה ובגאווה את דגל השלום.  בפאנל ההזדמנות התקשורתית, חברות וחברי כנסת לשעבר, עיתונאיות, עיתונאים ומומחים, ענו על השאלה – כיצד ניתן להעלות את הרייטינג לשיח על הסכסוך, להרחיב את המעגלים ולייצר את החיבור בין הנושאים בזירה הציבורית. בפאנל האזרחי, דנו דמויות מובילות בפוליטיקה ובחברה האזרחית על היכולת לשתף פעולה יחד, כחזית מאוחדת הפועלת בזירה הציבורית והפוליטית כחלק ממחנה רחב. בכנס השלום והדמוקרטיה, הדמויות המובילות במחנה הדמוקרטי השמיעו קול ברור וצלול הקורא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני כחלק בלתי נפרד מהמאבק על הדמוקרטיה הישראלית. זו תהיה תמונת המראה למדינה דו-לאומית ולא דמוקרטית, נוסח סמוטריץ’ ורוטמן, וכחזית מאוחדת נוביל לשם, בפוליטיקה, בחברה האזרחית, בתקשורת ובציבור בכלל.  אנו מודים לכל הדוברות והדוברים אשר השתתפו בכנס: חה”כ בני גנץ, חה”כ מרב מיכאלי, חה”כ רם בן ברק, חה”כ איימן עודה, שגריר בריטניה בישראל ניל ויגאן, ד”ר יוסי ביילין, חה”כ נעמה לזימי, חה”כ הרב גלעד קריב, חה”כ אלון שוסטר, חה”כ אפרת רייטן, אשרף אל עג’רמי, אמילי מואטי, יאיר גולן, פרופ’ גבריאלה שלו, אלון פנקס, עמר בר לב,  ניצן הורוביץ, קסניה סבטלובה, רונן צור, אודי דקל, ישראלה אורון, יריב אופנהיימר, מיכל רוזין, אבנר גבריהו, ד”ר דב חנין, מיקה אלמוג, רונן מנליס, זהבה גלאון, רמי לבני, ד”ר יופי תירוש, עודה בשאראת, גבי לסקי, יואל חסון, טליה ששון, גלעד שר, מוסי רז, סאלי עבד, גדעון שפר, מיה בנגל, גדעון לוי, מאי פונדק, ערן ניסן, עינת עובדיה, תומר רזניק, שקד מורג, נדב תמיר, מיכל צ’רנוביצקי, נעם שיזף, קים לביא, אורני פטרושקה, פנינה פוייפר, ג’קי חורי, שני ליטמן, טל שלו, לינוי בר גפן, נורית קנטי, נעה לנדאו וגדי בלטיאנסקי.  תודה גם ללמעלה מ-500 אזרחיות ואזרחים שאכפת להם/ן, והשתתפו לאורך הכנס. 

עוד פוסטים

לשתף:

פוסטים נוספים

מסיירות בקו התפר

ב-29 במרץ יצאה קבוצה דוברת רוסית מפרויקט המנהיגות הנשית, לבחון דרך הרגליים את ירושלים כאחת מסוגיות הליבה של הסכסוך.
הקבוצה סיירה על קו התפר שבין מזרח ומערב ירושלים ונגענו בסוגיות מדיניות, אזרחיות, היסטוריות ודנו בעתידה של ירושלים במסגרת הסכם.

קרא עוד »

סדנת משפיעניות דוברות רוסית

ב-13 במרץ, הצטרפה אלינו קבוצה של 20 ישראליות מהקהילה דוברת הרוסית בישראל, ברובן משפיעניות מדיה חברתית ועיתונאיות, לסדנת היכרות בנושא הסכסוך ופתרון שתי המדינות. הן למדו על הפתרונות לבעיות הליבה עם גדי בלטיאנסקי, ולאחר מכן השתתפו בדיון על מעורבות והשפעה אזורית עם חברת הכנסת לשעבר והמומחית למזרח התיכון קסניה סבטלובה.

קרא עוד »

צעירים מובילים בכנסת

בעקבות השתתפות צעירים מובילים בסמינר הכשרה של יוזמת ז’נבה לקידום השלום ולסיום הסכסוך – הוזמנו משתתפי הסמינר לצד נעמי שטרנברג, מנהלת פרויקט סכסוך ומגדר ביוזמת ז’נבה, לכנס בכנסת תחת הכותרת : “היום שאחרי – ביטחון ואופק מדיני כערובה לעתידה של ישראל”. שטרנברג חתמה את הפורום בקריאה דחופה לנבחרי הציבור בכנסת לקדם את פתרון שתי המדינות.

קרא עוד »

ממשיכות בעשייה

ב-10 במרץ נפגשו 20 נשים מובילות מפרויקט המנהיגות הנשית לשיחה פתוחה עם ד״ר יוסי ביילין, יו”ר יוזמת ז’נבה. השיחה תחת הכותרת “איך ממשיכות מכאן?” עסקה במצב המדיני העכשווי, תובנות משולחן המו״מ ומענה לשאלות הקשות.

קרא עוד »

שלחו לנו הודעה

תפריט נגישות

תוכנית טראמפ

מרץ 22, 2020

תוכנית טראמפ, הידועה גם בשמה “עסקת המאה”, היא תוכנית ליישוב הסכסוך הישראלי – פלסטיני. לצד מתן דגש לנושא הכלכלי, עיקר התכנית הוא מימוש פתרון שתי המדינות, ישראל ופלסטין, מתוך אימוץ מובהק של הנרטיב הישראלי, המקנה עדיפות עליונה לעמדות הישראליות בסוגיות של ביטחון, ירושלים, התנחלויות ופליטים. בעוד ראש ממשלת ישראל הצהיר על נכונותו לקיים מו”מ על בסיס היוזמה, הפלסטינים סירבו לכך בטענה כי עקרונות התכנית נוגדים את החוק הבינלאומי והסכמים קודמים. התכנית, וסעיף הסיפוח החד צדדי של ההתנחלויות על ידי ישראל, ירדו מהפרק עם כינון הסכם נורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות והפסדו של הנשיא טראמפ בבחירות.

הסכמי אוסלו

מרץ 22, 1993

הסכמי אוסלו – הסכמים שנחתמו ב-1993 ו-1995 בין ישראל לאש”ף, על יד ראש הממשלה יצחק רבין ויו”ר אשף יאסר ערפאת, הכוללים הכרה הדדית, הקמת רשות פלסטינית והסכמה לפתוח במו”מ על הסכם קבע ב-1999. במהלך תקופת שלטון נתניהו בין השנים 1996-1999 נחתמו הסכם חברון והסכם וואי, כחלק מהסכמי אוסלו, אך לא נפתח מו”מ להשגת הסכם שלום.

מלחמת העצמאות

מרץ 6, 1948

מלחמת העצמאות, שפרצה עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, סימנה את גבולותיה של המדינה החדשה שאך הוקמה. בהסכם שביתת הנשק שנחתם בהסכמי רודוס שורטט הקו הירוק, שהפך בפועל לגבולה של מדינת ישראל ומאז מוכר על ידי העולם כגבול הבינלאומי שלה.

מלחמת ששת הימים

מרץ 22, 1967

מלחמת ששת הימים הובילה לכיבוש יהודה ושומרון ומזרח ירושלים שמצויים מאז תחת שליטה ישראלית. גם רצועת עזה נכבשה מהמצרים והייתה תחת שליטה ישראלית מלאה עד לתוכנית ההתנתקות ב- 2005. תוצאות המלחמה אפשרו בניית התנחלויות יהודיות בשטחים שנכבשו שהביאו לערבוב אוכלוסיות בין שני העמים.

תוכנית אלון

מרץ 23, 1967

תוכנית אלון – תוכנית מדינית שניסח שר העבודה דאז יגאל אלון ופורסמה כחודש ימים לאחר מלחמת ששת הימים. התוכנית, הציעה הסדר על בסיס הקו הירוק, לפיו השטחים שכבשה ישראל יחולקו בינה לבין ישות אוטונומית בשליטה פלסטינית ביהודה, שומרון ועזה, ויצירת רצועת מעבר בין חבלי ארץ אלו, אשר תאפשר קשר של האוכלוסייה בין שני החלקים ומעבר חופשי מהגדה לנמל בעזה. התוכנית לא התקבלה על ידי ממשלת ישראל אך היוותה בסיס לתכניות ליישוב יהודים בחלק מהשטחים המוחזקים.

שתי מדינות לשני עמים

מרץ 22, 1972

“שתי מדינות לשני עמים” – בשנת 1972 פרסם אריה (לובה) אליאב, מי שהיה מזכ”ל מפלגת העבודה, את ספרו “ארץ הצבי” בו טבע לראשונה את המונח “שתי מדינות לשני עמים”. בספר, שמשרטט את תולדות המאבק על א”י מאז המאה ה- 19 ועד מלחמת ששת הימים, הציג אליאב הציע חזון של שתי מדינות, החיות זו בצד זו בשלום, ופועלות בשיתוף פעולה כלכלי, מסחרי, תרבותי ומדעי.

קולות ראשונים באש"ף בעד פתרון שתי המדינות

מרץ 22, 1973

קולות ראשונים באש”ף בעד פתרון שתי המדינות – סעיד חמאמי, חבר המועצה הלאומית הפלסטינית, שנבחר להיות נציג אש”ף בלונדון החל לקדם הידברות פלסטינית- ישראלית על בסיס פתרון של שתי מדינות לשני עמים. ב- 1977 הצהיר חמאמי כי “אש”ף מוכן להכיר בישראל תמורת פינוי גמור של הגדה המערבית ורצועת עזה והוא מוכן לדו-שיח על בסיס של הכרה הדדית”.

תוכנית האוטונומיה של מנחם בגין

מרץ 22, 1978

תוכנית האוטונומיה של מנחם בגין – תוכנית למתן אוטונומיה מנהלית לתושביה הפלסטינים של יהודה, שומרון ועזה. התוכנית, שנוסחה על רקע שיחות השלום בין ישראל למצרים נועדה לאפשר קיום ישות פלסטינית עצמאית שהיא פחות ממדינה. ללא התערבות ישראל. בפועל ישראל החליטה לא לקדם את התוכנית והיא ירדה מהפרק עם קבלת חוק ירושלים ב- 1980 האוסר על העברת סמכויות בעיר כולל בשטחים שנכבשו ב-67 לגורם אחר חוץ מישראל.

לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה

מרץ 22, 1988

כשנה לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה, ונוכח הודעת מלך ירדן על ניתוק הזיקה בינה לבין הגדה המערבית, הודיע אש”ף לראשונה על הכרה בעקרון שתי המדינות והכירה בזכות ישראל להתקיים. בעקבות ההצהרה, פתחה ארה”ב בדיאלוג רשמי עם אש”ף אשר מאז דבק בעקרון פתרון שתי המדינות.

ועידת קמפ דייוויד לשלום במזרח התיכון

מרץ 22, 2000

ועידת קמפ דייוויד לשלום במזרח התיכון, נערכה בשנת 2000 בראשות נשיא ארה”ב ביל קלינטון, ראש הממשלה אהוד ברק ויו”ר אש”ף, יאסר ערפאת. במהלך הוועידה הושגה התקדמות רבה בסוגיות כמו גבולות, ירושלים וסידורי ביטחון אך הצדדים לא הצליחו להגיע להסכם כולל.

יוזמת קרי

מרץ 22, 2014

יוזמת קרי, מו”מ בהובלת מזכיר המדינה האמריקאי ג’ון קרי, במסגרתו הסכים עקרונית ראש הממשלה נתניהו להקמת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67, ואילו ישראל קיבלה חבילת ערבויות מארה”ב הנוגעות לביטחונה. בשיחות נרשמה גם התקדמות בסוגיית הפליטים אך שני הצדדים לא הגיעו להסכמה, ולו עקרונית, בסוגיית ירושלים והשיחות הופסקו ללא הסכם.

ועידת טאבה

מרץ 22, 2001

ועידת טאבה – מפגש של צוותי המו”מ של הצדדים, אשר במהלכו הושגה התקדמות נוספת בדיונים, כולל בסוגיית הפליטים, אך נוכח הסמיכות לבחירות בישראל לא השתתפו במפגש שני המנהיגים ברק וערפאת והשיחות לא נמשכו לאחר הבחירות, בהן הפסיד ברק.

יוזמת השלום הערבית

מרץ 22, 2002

יוזמת השלום הערבית, שנודעה תחילה כיוזמת השלום הסעודית, היא תוכנית מדינית שהניח יורש העצר של ערב הסעודית, עבדאללה בן עבד אל עזיז, בפסגת הליגה הערבית ב- 2002. היוזמה קראה לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני, לנסיגה ישראלית מהשטחים ולהקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. בתמורה, ינרמלו כל מדינות ערב את יחסיהן עם ישראל. היוזמה אומצה על ידי חברות הליגה והפכה ליוזמה הערבית אושרה גם על ידי ליגת המדינות המוסלמיות.

מפת הדרכים

מרץ 25, 2002

מפת הדרכים – תכנית מדינית לפתרון הסכסוך שהוצגה על ידי נשיא ארה”ב ג’ורג’ בוש, ואשר התבססה על פתרון שתי המדינות, הכרה הדדית בזכות שני העמים למדינה, הקפאת הבניה בהתנחלויות וסיום הכיבוש שהחל ב-1967. הרשות הפלסטינית קיבלה את התוכנית, אך ממשלת ישראל הציגה 14 הסתייגויות ממנה.

יוזמת ז'נבה

מרץ 22, 2003

יוזמת ז’נבה נולדה עם הפסקתן של שיחות השלום בטאבה ב –2001. שר המשפטים הישראלי לשעבר יוסי ביילין ומזכ”ל אש”ף יאסר עבד רבו המשיכו לקיים שיחות במסלול לא רשמי במטרה לבחון האם ניתן להגיע להסכם קבע מפורט. במהלך כשנתיים של שיחות, אליהן הצטרפו מומחים ו אישי ציבור בולטים משני הצדדים ובהם שרים, חברי כנסת, בכירי מערכת הביטחון לשעבר, ראשי ערים, אנשי אקדמיה ורוח. בסופו של דבר, הושג מסמך מוסכם ומפורט הכולל פתרונות מלאים לכל הסוגיות שבמחלוקת לרבות הקמת מדינה פלסטינית מפורזת, שמירת גושי התנחלויות בידי ישראל, כינון שתי בירות בירושלים והסדר מלא לבעיית הפליטים, הסכמה על הכרה הדדית בזכות שני העמים למדינה לעצמאית והכרזה על קץ הסכסוך וסוף התביעות ההדדיות.

תוכנית ההתנתקות

מרץ 22, 2005

תוכנית ההתנתקות, שהוביל ראש הממשלה אריאל שרון ב- 2005, לפינוי תושבי ההתנחלויות ברצועת עזה והשגת כוחות צה”ל לגבול הקו הירוק באזור זה. במקביל פונו ארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון.

ועידת אנאפוליס

מרץ 22, 2007

ועידת אנאפוליס התקיימה באנאפוליס, ארה”ב, בהשתתפות נציגי ישראל, אש”ף, הקוורטט- האיחוד האירופי, ארצות- הברית, האו”ם, רוסיה ונציגים ממרבית מדינות הליגה הערבית. מטרת הוועידה הייתה להניע מחדש את תהליך השלום, שקפא מאז 2001 , ולסלול את הדרך למשא-ומתן לקראת הסכם קבע ישראלי-פלסטיני. המו”מ שהתקיים לאחר הוועידה קירב מאד בין הצדדים והושגו בו הנבות בנושאי הקמת המדינה הפלסטינית וסידורי ביטחון, אך הוא נפסק עם התפטרותו של אולמרט ללא חתימה על הסכם.

נאום בר-אילן

מרץ 22, 2009

נאום בר-אילן הוא נאום שנשא ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2009 במרכז בגין- סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן.
בנאום, בו פירט את חזונו המדיני בסוגיית הסכסוך הישראלי פלסטיני, הביע נתניהו לראשונה תמיכה עקרונית בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, בתנאי שזו תהיה מפורזת ושהפלסטינים יכירו בישראל כמדינת העם היהודי.

תוכנית החלוקה של האו"ם

מרץ 21, 1947

תוכנית החלוקה של האו”ם, היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו”פ של האו”ם ואושרה ברוב קולות בעצרת הכללית של האום בכ”ט בנובמבר 1947. התוכנית, הציעה את חלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר לשלושה אזורים: מדינה יהודית דמוקרטית, מדינה ערבית דמוקרטית ושליטה בינלאומית ב-1% מהשטח שכולל את ירושלים ובית לחם. התוכנית אומצה על ידי הישוב היהודי בישראל ונדחתה על ידי ההנהגה הערבית בארץ.