ביום שישי, 3 במרץ, קיימנו יום עיון במסגרת תוכנית הפיוס והמשא ומתן למנהיגות צעירה, לכ-20 צעירות וצעירים מרקעים מגוונים ומכל רחבי הארץ. המפגש היווה יריית הפתיחה למחזור חדש בתוכנית, בו יחלו בתהליך רכישת הכלים המדיניים והידע הנדרש, לקראת סיורים, הרצאות ומפגש עם מנהיגות צעירה פלסטינית.
את המפגש פתח מנהל פרויקט המנהיגות הצעירה, בן זילברשטיין, בשיחה חשובה על הצגת המיתוסים אשר מעצבים את האופן בו אנו תופסים את הסכסוך. האם באמת אין פרטנר? העובדה כי ישראל ניהלה רק שני משאים ומתנים אמיתיים עם הצד השני, וכבר למעלה מעשור מסרבת לחזור לשולחן המו"מ, מחזירה את השאלה בחרה אלינו. כאשר השאלה חוזרת אלינו, הדגיש בן את האינטרס הישראלי בשיח מדיני עם הפלסטינים, שכן כל מי שמעוניין לשמור על ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, חייב לדרוש חזרה לשולחן המשא-ומתן. ללא שתי מדינות, נאלץ לבחור בין יהודית ודמוקרטית. בנוסף, שוחח עם הקבוצה על עיקר סוגיות הליבה בסכסוך, עם רקע היסטורי וחיבור ברור לפתרונות המעשיים, כפי שהם מוצעים במודל ההסכם של יוזמת ז'נבה.
לאחר מכן, שוחחה עם הקבוצה פעילה חברתית ואשת עסקים פלסטינית ממזרח ירושלים, אשר סקרה את המתרחש ברחוב הפלסטיני במזרח ירושלים, דיברה בפתיחות על האירועים האחרונים והבהירה כי כל עוד התסכול נמשך מידיי יום, ואין אף אופק מדיני לשיפור מצבם של מיליוני פלסטינים בגדה ובמזרח ירושלים, לא נגיע לביטחון ולשקט אליו כולם מייחלים. רק אופק מדיני אמיתי לפתרון שתי המדינות יוכל לשנות את המסלול בו אנו נמצאים כרגע, בדרך לפיצוץ.
לבסוף, ד"ר יובל בנזימן, מהמחלקה לחקר, ניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטה העברית, שוחח עם הקבוצה על טרמינולוגיה ונרטיבים בסכסוך, על מנת להבין טוב יותר את האופן בו נכון לגשת לדיון עם מנהיגות צעירה פלסטינית בהמשך. את דבריו, חיבר גם לסכסוך הפנים-ישראלי המתרחש כיום, סביב ההפיכה המשטרית, וכיצד בכלל נכון לגשת ליישוב סכסוכים. הבנת כל צד את רעהו, ושיחה המנוהלת באופן המייצר שיח פרודוקטיבי ואפקטיבי על העתיד וההווה, תוך כבוד לפער בנרטיב לגבי העבר, מאפשר להגיע להישגים, הצלחות וגם לחיבור ברמה הבין-אישית.
המשתתפות והמשתתפים ימשיכו מכאן לסדרה של סיורים ומפגשים, כולל עם מנהיגות צעירה פלסטינית מרחבי הגדה המערבית, במטרה לא רק להבין טוב יותר את הסכסוך שמעצב את חיינו, אלא להיות סוכני שינוי חיוביים ומשמעותיים בדרך לפתרונו.
