דווקא בימים האלה, עשרות צעירות וצעירים בחרו להבין טוב יותר את הבעיה והפתרון. אחרי שבועות מתוחים ומדממים במזרח ירושלים ובגדה, יצאנו בסופ"ש האחרון, 2-3.2, עם קבוצה גדולה של מנהיגות ומנהיגים צעירים מרחבי הארץ ומרקעים מגוונים, לשני סיורים במזרח ירושלים ובאזור עוטף ירושלים.
בסיור הראשון, במזרח ירושלים עם המדריך שי גורן, הבינו טוב יותר את הבעיה המדינית כפי שמשתקפת במזרח ירושלים, לב הסכסוך, במצבם של למעלה מ-300 אלף פלסטינים במעמד תושבות, וכיצד אותה הבעיה, המדינית, גוררת אחריה בעיות ביטחוניות, פוליטיות ודמוגרפיות משמעותיות. דרך נקודות תצפית על האגן הקדוש, סיור בשכונות פלסטיניות והבנת הסיפור המזרח-ירושלמי, פגשנו במיקרוקוסמוס של הסכסוך כולו, והבנו את עיקרי הקשיים במציאות החיים היום-יומית של פלסטינים, שנובעים מתוך הבעיה הגדולה – המדינית. בגדה ובמזרח ירושלים גדלים מיליונים ללא תקווה למציאות נורמלית, ועד שלא תהיה להם תקווה שכזו לביטחון, לחופש ולעצמאות, הביטחון שלנו גם ייפגע.
בסיור השני, באזור עוטף-ירושלים, עם אל"מ (במיל') ד"ר שאול אריאלי, מראשי היוזמה, ואחרי שכבר הבינו שאין פתרון צבאי לבעיה מדינית, חזו באופן בו יראה הפתרון המדיני, פתרון שתי המדינות, ברמה המרחבית והביטחונית. בין המשתתפים, היו גם פעילים בארגוני הסברה ישראלית לקהלים בינלאומיים ואנשי ימין, שגם התקילו אותנו בשאלות ביטחוניות חשובות (וקיבלו תשובות מפורטות מאל"מ במיל' ד"ר שאול אריאלי, בסיור השני). עסקנו באופן בו ניתן לקבוע בהסכם גבול בטוח לישראל, על מודל הסכם ז'נבה והדרך לספח את בתיהם של 80% מהישראלים החיים מעבר לקו הירוק, על הגנת הגבול העתידי, שלבי ההסכם והפירוז של המדינה הפלסטינית העתידית, וכיצד נגיע דרכו למצב בו הסכסוך שמסכן את עתיד המדינה יסתיים, אחת ולתמיד. אך לפני זה, גם שם ראו המשתתפים נדבך נוסף בבעיה – האופן בו ישראל ממשיכה לתכנן ולבנות בהתנחלויות, ובעיקר בנקודות קריטיות לרצף הטריטוריאלי העתידי שיקשו על תהליך חילופי שטחים. זו אינה מקריות, אלא שיטה של הקיצונים לקבוע מציאות בשטח של מדינה אחת דו-לאומית, לא דמוקרטית, משוסעת ומדממת.
הקבוצה יצאה מהסיורים עם ההבנה שהשיח על פתרון שתי המדינות הוא לא עוד Blame Game, אלא הכרעה הכרחית ודחופה בסוגייה המרכזית לעתידה של מדינת ישראל כיהודית, דמוקרטית ובטוחה.
בסיור השני, באזור עוטף-ירושלים, עם אל"מ (במיל') ד"ר שאול אריאלי, מראשי היוזמה, ואחרי שכבר הבינו שאין פתרון צבאי לבעיה מדינית, חזו באופן בו יראה הפתרון המדיני, פתרון שתי המדינות, ברמה המרחבית והביטחונית. בין המשתתפים, היו גם פעילים בארגוני הסברה ישראלית לקהלים בינלאומיים ואנשי ימין, שגם התקילו אותנו בשאלות ביטחוניות חשובות (וקיבלו תשובות מפורטות מאל"מ במיל' ד"ר שאול אריאלי, בסיור השני). עסקנו באופן בו ניתן לקבוע בהסכם גבול בטוח לישראל, על מודל הסכם ז'נבה והדרך לספח את בתיהם של 80% מהישראלים החיים מעבר לקו הירוק, על הגנת הגבול העתידי, שלבי ההסכם והפירוז של המדינה הפלסטינית העתידית, וכיצד נגיע דרכו למצב בו הסכסוך שמסכן את עתיד המדינה יסתיים, אחת ולתמיד. אך לפני זה, גם שם ראו המשתתפים נדבך נוסף בבעיה – האופן בו ישראל ממשיכה לתכנן ולבנות בהתנחלויות, ובעיקר בנקודות קריטיות לרצף הטריטוריאלי העתידי שיקשו על תהליך חילופי שטחים. זו אינה מקריות, אלא שיטה של הקיצונים לקבוע מציאות בשטח של מדינה אחת דו-לאומית, לא דמוקרטית, משוסעת ומדממת.
הקבוצה יצאה מהסיורים עם ההבנה שהשיח על פתרון שתי המדינות הוא לא עוד Blame Game, אלא הכרעה הכרחית ודחופה בסוגייה המרכזית לעתידה של מדינת ישראל כיהודית, דמוקרטית ובטוחה.
