פעילויות
סמינר לפעילי החזית הורודה: בין דמוקרטיה לסכסוך
בסוף השבוע שבין ה15 ל-16 באוגוסט, קיימנו סמינר דו-יומי לפעילים המרכזיים של החזית הוורודה, אחד מהארגונים המובילים במחאה למען הדמוקרטיה. מטרת הסמינר הייתה להעניק ידע וכלים לחברי החזית כדי לשלב את נושא פתרון שתי המדינות באג׳נדה הארגונית ובמסרי המחאה בעד סיום המלחמה.
התחלנו בסשן מרתק תחת הכותרת: ״איך עונים למתפכחים?״, שבו יריב אופנהיימר (יוזמת ז׳נבה, שלום עכשיו) ומאיה אילני (מכון מולד) ענו לכל השאלות הקשות שעולות בציבור הישראלי אחרי השבעה באוקטובר: האם מדינה פלסטינית זה פרס לטרור? איך בפועל נוכל לפנות התנחלויות במסגרת הסכם? איך מתמודדים עם הספינים על ההתנתקות? ועוד ועוד.
אחר כך המשכנו למפגש מעורר השראה עם היבא קסאס, פלסטינית משכם במקור, והיום מנכ״לית ארגון השלום הבינלאומי Principles for Peace ולשעבר בכירה באו״ם. עם היבא למדנו על לקחים שלמדה על האופנים שבהם החברה האזרחית לקחה חלק במאמצי שלום בסכסוכים אחרים בעולם, ועל איך אנחנו יכולים ליצור כוח פוליטי שישפיע על הממשלה בנושא המדיני. היבא מובילה את קואליציית USF שמאגדת מאות ישראלים ופלסטינים שפועלים יחד לקידום הסדר מדיני אזורי, וזכינו לשמוע ממנה על ההזדמנויות שיש עכשיו לקידום הסדר אזורי שיביא לכל העמים יותר ביטחון ושגשוג.
משם המשכנו להרצאה של ד״ר גלית דשא, מומחית לנושא הסכסוך בצפון אירנלד ודיברנו על השימוש באמנות ומגדר בהגעה להסכם שיסיים את הסכסוך המדמם בצפון אירלנד. אחד מהדברים שהיו הכי משמעותיים, היה לשמוע איך נשים מהחברה האזרחית משני צדי הסכסוך לא התפשרו על המקום שלהן בשולחן המשא ומתן- ונאבקו לשם כך. האמנות שמשמשת עד היום כסמלים לפיוס והתנגדות, נתנה לנו הרבה השראה בשאיפה לנרמל את הצורך בשלום במרחב הציבורי.
לאחר מכן, פגשנו את ד״ר חליל שיקאקי, שהציג בפנינו נתוני דעת קהל עדכניים של החברה הפלסטינית והישראלית. אחד מהממצאים החשובים שלקחנו מההרצאה שלו היה האופן שבו תמריצים שונים יכולים להגביר בצורה משמעותית מאוד את התמיכה בשתי המדינות- מה שבא ללמד אותנו שדעת קהל זה דבר גמיש, שלא צריך להוות מחסום בפני התקדמות מדינית בין הישראלים והפלסטינים.
סיימנו את היום עם אלוף (במיל.) נמרוד שפר, שנתן לנו סקירה מעמיקה על מהי תפיסת ביטחון ואיך אנחנו מקשרים בין צרכים בטחוניים להסכמים מדיניים. למדנו מנמרוד שאין כזה דבר ביטחון במלחמת נצח, שחייבים הסכמים כמו שיש לנו עם מצרים וירדן כדי להבטיח שנוכל לחיות בגבולות מוסכמים. עוד דיברנו על הצורך בהנהגה אמיצה, שתוביל קריאה בלתי מתפשרת לחזרה לכיוון של פתרון שתי המדינות.
ביום השני לסמינר יצאנו לסיור מרתק במזרח ירושלים, שם נגענו בסוגיית ירושלים כמיקרוקוסמוס לסכסוך כולו. למדנו על הפתרונות האפשריים, על המקומות הקדושים והר הבית, ועל החיים של פלסטינים במזרח ירושלים- וכמובן: איך כל זה קשור לסרבנות המדינית של ממשלת ישראל. אחרי הסיור, שכלל גם ביקור בשכונת סילוואן שרבים מתושביה עומדים בפני סכנת גירוש, פגשנו צעירים פלסטינים שסיפרו לנו על החוויה האישית שלהם מאז תחילת המלחמה, ועל הדרך שבה ישראלים ופלסטינים יוכלו לעבוד יחד לקראת עתיד טוב ובטוח יותר לכולם.ן.
בצל ההחלטה על כיבוש עזה: שיח מומחים בתל אביב
ביום חמישי, ה7.8, בצל החלטת הקבינט לכבוש באופן מלא את רצועת עזה, קיימנו מפגש של הקבוצה הפוליטית של קואליציית USF בהובלת הגב׳ היבא קסאס, מנכל״ית הארגון הבינ״ל Principles For Peace. בדיון, שעסק בדעת הקהל הישראלית בנוגע להסדר מדיני-אזורי ובאסטרטגיה ישראלית בנושא, השתתפו מומחים ומומחיות לנושא הישראלי-פלסטיני, דיפלומטים לשעבר, ונציגי חברה אזרחית. למפגש הגיעו גם חבר הכנסת הרב גלעד קריב, העיתונאי הפלסטיני הבכיר מחמד דראגמה ומנכ״ל יוזמת ז׳נבה הפלסטינית נידאל פוקהא שניתחו את הפרספקטיבה הפלסטינית במהלך הדיון. המסקנות מהדיון היו רבות ומגוונות, ומהוות בסיס להמשך עבודה משותפת בקידום פתרון מדיני שבו פתרון שתי המדינות הוא חלק בלתי נפרד מהשיח על הצורך בהסדר אזורי- שמבחין בין הכוחות המתונים לקיצונים באזור.
מדד השלום: הציבור מתנגד להקמת התנחלויות ומעדיף שליטה בינ״ל בעזה
הסקר נערך בעברית ובערבית על ידי מכון המחקר iPanel בין 17-22 ביולי 2025 בקרב 612 נשאלים: 506 נשאלים יהודים ו-106 נשאלים ערבים. טעות דגימה מקסימלית: 4.2%±
על פי מדד השלום של אוניברסיטת תל אביב, פתרון שתי המדינות זוכה לתמיכה של 33.5% של הציבור הישראלי. 13.1% תומכים מאוד ו-20.4% תומכים במידה מתונה ביצירת מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל, בעוד 45.6% מתנגדים מאוד ו-14.1% מתנגדים במידה מתונה. חשוב לציין שהשאלה לא מתייחסת לפירוז המדינה הפלסטינית.ידוע לנו שכאשר פתרון שתי המדינות מוצג כחלק מהסכם מדיני-ביטחוני אזורי, התמיכה עולה למעל 50%.
בהשוואה בין הפתרונות השונים לסכסוך, פתרון שתי המדינות מקבל תמיכה של 33.5%, בעוד סיפוח עם זכויות מוגבלות לפלסטינים מקבל תמיכה של 34.5%, 23.4% תומכים בהמשך המצב הקיים, ו- 13.3% במדינה דו-לאומית.
רוב ברור של 62.3% מהציבור מתנגד להמשך המצב הקיים, כאשר 33.2% מתנגדים בחוזקה ו-29.1% מתנגדים במידה מתונה. רק 23.4% תומכים בהמשך המצב הנוכחי, מה שמעיד על רצון ציבורי רחב לשינוי המדיניות הקיימת.
עוד עולה מהסקר כי 80% מהציבור רואים בהמשך הסכסוך נזק לישראל – 45.8% סבורים שהוא מזיק מאוד ו-34.2% שהוא מזיק. רק 4.1% סבורים שהסכסוך אינו מזיק כלל לישראל. ממצא זה מעיד על הכרה ציבורית רחבה בצורך לפתרון הסכסוך.
באשר למטרות המלחמה, 65.2% מהציבור חושבים שהמטרה החשובה ביותר צריכה להיות החזרת החטופים מעזה בכל דרך אפשרית, לעומת 28.4% שחושבים שהמטרה צריכה להיות השמדת חמאס בכל דרך אפשרית. רוב ברור זה מצביע על נכונות לפשרות ופתרונות מדיניים על פני פתרונות צבאיים בלבד.
בנוסף, 39.4% מהציבור תומכים בתחילת משא ומתן לשלום עם הרשות הפלסטינית (17.3% בחוזקה ו-22.1% במידה מתונה), בעוד 49.3% מתנגדים.
באשר להקמת התנחלויות ברצועת עזה לאחר המלחמה, 48.4% מהציבור מתנגדים (31.2% מתנגדים לחלוטין ו-17.2% מתנגדים חלקית), לעומת 39.8% התומכים.
לגבי ההסדר הרצוי בעזה לאחר המלחמה, הציבור מעדיף באופן ברור לשליטה של כוחות בינלאומיים ואזוריים (48.4%) על פני שליטה ישראלית מלאה (27.6%) או שליטת הרשות הפלסטינית (15%).
למרות האווירה הקשה של המשך המלחמה, ואולי אפילו בגללה, ניתן לזהות מגמות בדעת הקהל אשר תומכות בפתרון מדיני: התנגדות רחבה למצב הקיים, הכרה בנזק שגורם הסכסוך, העדפה להחזרת חטופים על פני מטרות צבאיות, התנגדות להתנחלויות בעזה, והעדפה לשליטה בינלאומית ואזורית על הרצועה.
הכשרה מדינית לפעילות ופעילי תנועת החזית הורודה
ב-16 ביולי קיימנו בבית ציוני אמריקה בתל אביב את סמינר הפתיחה של תוכנית ההכשרה המדינית לפעילי ופעילות החזית הורודה, תנועה אזרחית־אמנותית הפועלת לחיזוק ערכי הדמוקרטיה, השוויון והחירות באמצעות אקטיביזם יצירתי ובלתי־אלים
הסמינר נפתח בהרצאה של מנכ"ל יוזמת ז'נבה, גדי בלטיאנסקי, שפרש בפני המשתתפים את האפשרויות המדיניות לפתרון הסכסוך, תמונת המצב האזורית לאחר ההסלמה מול איראן, והצורך בחזון פוליטי ישים.
בהמשך שמעו המשתתפים את נימאלה חרופה – פעילת שלום פלסטינית ומנהלת תוכנית "בית הספר לחירות" בארגון לוחמים לשלום – שהציגה את הנרטיב הפלסטיני דרך סיפורה האישי, ועוררה שיח נוקב על פערים, תקווה ושותפות.
המשתתפות והמשתתפים – בהם אנשי חינוך, תיאטרון, אקטיביזם ומדיה – שיתפו בתחושת אחריות, אתגר ועניין, והביעו רצון להעמיק בלמידה ולבחון דרכים לשינוי אקטיביסטי בפועל
סמינר עומק למנהיגות צעירה- יהודים וערבים מכוונים להשפעה
בתאריכים 10-11 ליולי קיימנו סמינר עומק נוסף במסגרת תוכנית ההכשרה המדינית למנהיגות צעירה. במשך יומיים רצופים נפגשו בחיפה המשתתפות והמשתתפים, קבוצה משותפת של יהודים וערבים המחזיקים בעמדות השפעה בזירה האזרחית והציבורית, ולמדו יחד על הסכסוך הישראלי־פלסטיני, על ההקשרים האזוריים הרחבים יותר, ועל תפקידם כצעירים וכצעירות בזירה הציבורית.
במהלך הסמינר שמענו את גדי בלטיאנסקי, מנכ"ל יוזמת ז'נבה, שהציג את התפתחות המשא ומתן המדיני לאורך השנים ואת מודל יוזמת ז’נבה, וד"ר מיכל יערי שסקרה את השינויים האזוריים במזרח התיכון. לאחר מכן התקיים דיון פתוח בהובלת סמנכ"לית יוזמת ז'נבה תהילה ונגר והפעילה החברתית גאדיר האני, שעסק בנרטיבים לאומיים ובחשיבותה של הקשבה פעילה, גם (ובעיקר) במצבי קונפליקט.
ביום השני של הסמינר נפגשו המשתתפים עם חמוטל גורי, מומחית לסטוריטלינג, לסדנה על תקווה רדיקלית, ועם אשרף אל-עג’רמי, לשעבר השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית, לשיחה על מציאות החיים בעזה והגדה ועל אופקי שינוי מדיני מתוך החברה הפלסטינית.
הסמינר נחתם במעגלי דיאלוג וחשיבה משותפת על כיווני השפעה – אישיים וקולקטיביים.
מפגש מומחים פלסטינים עם עיתונאים בכירים
במפגש מיוחד לעיתונאים בכירים ואנשי תקשורת, שהתקיים בשבוע האחרון, ארחנו את העיתונאי מוחמד דארגמה ואת השר לשעבר ברשות הפלסטינית, אשרף אל עג'רמי לשיחה פתוחה ועדכונים על המצב. השניים שוחחו עם נציגים מכלי התקשורת המובילים בארץ על הקושי בהגעה לעסקת חטופים, המצב הקשה של הרשות הפלסטינית והחיים הבלתי נסבלים בגדה בשל אלימות המתנחלים.