סמינר דו יומי לנשים מובילות, יהודיות וערביות – מדברות עם הצד השני

בימים 12-13 בספטמבר קבוצת הנשים המעורבת של יוזמת ז’נבה, הכוללת נשים יהודיות וערביות מובילות בתחומי האקטיביזם והשינוי החברתי, הפוליטיקה, החינוך, העסקים והכלכלה, נפגשה בפעם השנייה לסמינר בין יומיים באזור ירושלים.

ביום הראשון דנו המשתתפות באפשרויות לשלום בין העמים ומה הם התנאים לצורך הגעה אליו, וכן על השפעת השבעה באוקטובר על החיים האישיים של המשתתפות ומה ניתן לעשות כדי להתקדם ממנו הלאה.

כמו כן, פגשו המשתתפות את מר אשרף אל-עג’רמי, לשעבר שר ברשות הפלסטינית וכיום עוסק בהסברה בנושא השלום והאפשרות להגיע אליו. אל-עג’רמי שיתף בסיפורו האישי כאסיר בכלא בישראל, וכיצד במהלך המאסר למד עברית עד ששוחרר בחלק מהסכמי אוסלו. לטענתו השביעי באוקטובר היה חלק מסכסוך שנמשך כבר עשרות שנים, וכל זמן שיש סכסוך הצדדים לא יכולים להתקיים בביטחון, ותקופות של שקט הן משהו זמני ורק המתנה להתפרצות האלימה הבאה. גם ההרג הרב מזין את מעגל האלימות הבא. לטענתו במהלך השנים שהרשות הפלסטינית נלחמה בטרור ופעלה לפרק את הארגונים החמושים היה סיכוי לפתרון מדיני, אבל דווקא אז השיח בישראל היה שאם יש שקט אז ממילא אין צורך להגיע להסדר. כדי לשמור על ישראל גם יהודית וגם דמוקרטית יש צורך בהקמת מדינה פלסטינית לצידה שתחיה עימה בשלום. הברירה היא או בין חלוקת הארץ לשתי מדינות או מדינה אחת לכולם.

לאחר מכן דיברה עם המשתתפות שיר נוסצקי, אשת תקשורת ופעילה חברתית. לטענתה לצורך הגעה להסכם יש צורך בשותפות פוליטית בין יהודים וערבים. מחנה השלום בישראל וויתר על 20% מתושבי ישראל, האזרחים הערבים, ולא שילב אותם בתהליכי השלום ובמשאים ומתנים. כמו כן היא ציינה כי שלום לבדו אינו מספיק, וכי יש צורך בפיוס בין העמים.

את היום הראשון סגר מר גדי בלטיאנסקי, מנכ”ל יוזמת ז’נבה. הוא חשף בפני המשתתפות כי ביום 5/4/98, בעוד שיחות שלום מתנהלות בין ממשלת בריטניה למורדים בצפון אירלנד, התפרסם בעיתונות האירית סקר שלימד כי רק 13% מהציבור מאמינים שהתהליך המדיני יביא להסכם בין הצדדים. ביום 10/4/98 נחתם ההסכם שסיים את הסכסוך בצפון אירלנד. ההסכם לא מחק את השנאה והמשקעים בין הצדדים, אבל אנשים הפסיקו לרצוח אחד את השני. במקרה הישראלי, דברים רבים השתני אחרי השביעי באוקטובר, אך היעד נשאר אותו יעד – סיום הסכסוך. הוא הציג מספר פתרונות שהוצעו ביוזמת ז’נבה לנושאי הליבה של הסכסוך, והסביר שהתהליך יקח מספר שנים. התפקיד שלנו הוא לומר מה החזון שלנו ליום שאחרי ולהציע אלטרנטיבה.

ביום השני לסמינר התפצלה הקבוצה לשתיים. המשתתפות היהודיות יצאו לסיור לימודי מודרך במזרח ירושלים, שם למדו על ההיסטוריה של העיר, על מבנה השכונות והדמוגרפיה של העיר, וכן על פעילות של קיצוניים לפעול כך שהסדר מדיני לא יוכל להתקיים בירושלים.

המשתתפות הערביות בקבוצה נסעו להיפגש עם משתפות פלסטיניות ברמאללה. המפגש ברמאללה החל עם הרצאתו של ד”ר סמיח אל-עבד, שסיפר על תנאי החיים של הפלסטינים בגדה המערבית ועל המלחמה בעזה. לטענתו העובדה שאין משא ומתן בין הצדדים היא חלק מן הבעיה. לאחר מכן דיבר עם המשתתפות חבר הכנסת איימן עודה שדיבר על חשיבות סיום הכיבוש. הוא ציין כי בעבר השאיפה לסיום הכיבוש הייתה משותפת גם לציבור הישראלי, בתקופת רבין ובתקופת ברק, וכי אחרי ההתנתקות הימין בישראל בפסיד בבחירות. היום האחריות מוטלת גם על אזרחי ישראל הערבים להיאבק למען פתרון מדיני כי שלום בין העמים יקדם גם את האינטרסים של הציבור הערבי בישראל.

מפגש דיאלוג יהודי-ערבי

ביום 30.8 נפגשו ביפו נשים כעשרים נשים ישראליות, ערביות ויהודיות, ובתוכן גם שתי עולות חדשות שהגיעו ארצה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, למפגש היכרות, דיאלוג וחשיבה משותפת במסגרת פרויקט מנהיגות נשית של יוזמת ז’נבה.

במהלך המפגש פגשו הנשים את פעילת השלום והאקטיביטסית הפמיניסטית הפלסטינית ניבין סנדוקה, שדיברה עם המשתתפות על המצב בעזה ובגדה המערבית, והתמקדה ביכולתם של נשים לפעול בזמן מלחמה ולקדם שלום. בנוסף הוקדש זמן לדיון ולשיחה קבוצתית בין המשתתפות, אשר דיברו על הנרטיבים הלאומיים השונים והטראומות והתקוות של שני הצדדים. יוזמת ז’נבה תמשיך ללוות את המשתתפות ולקדם יוזמות ופעילויות למען הסדר מדיני בין העמים.

מפגש הקואליציה עם נציגי האיחוד האירופי

ביום 21.8 נפגשו נציגי הארגונים החברים בקואליציית שתי המדינות הישראלית וקואליציית השלום הפלסטינית עם נציגי האיחוד האירופי במשרדי שגרירות האיחוד בירושלים. מטרת הפגישה הייתה לנסות ולקדם פתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

המפגש נפתח בדברי פתיחה של שגריר האיחוד האירופי, אלכס סטוצמן, שדיבר על חשיבות הדיאלוג והמפגש, וכן על סדרי העדיפויות הנוכחיים של האיחוד האירופי ביחס לנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני וביחס לאירועים שונים בעולם, כגון הבחירות בארה”ב והמלחמה באוקראינה.

נידאל פוקהא, מנכ”ל יוזמת ז’נבה הפלסטינית, דיבר על ההתפתחויות העכשוויות באזור ועל הדרך לפתרון שתי המדינות מהזווית הפלסטינית, ותהילה ונגר ויריב אופנהיימר מיוזמת ז’נבה הישראלית דיברו על הזווית הישראלית בנושא. לאחר מכן דיברו נציגי הארגונים השונים בשתי הקואליציות, הישראלית והפלסטינית, על מגמות בדעת הקהל, על הזירה הפוליטית ועל האתגרים וההזדמנויות של המאבק למען הסדר מדיני בשני הצדדים.

המפגש הסתיים בשיח פתוח בין נציגי הארגונים הישראלים והפלסטינים בדבר האפשרויות הקיימות לפעילות משותפת – ישראלית-פלסטינית – בימים אלו, לצד ההבנה בחשיבות העבודה החד-לאומית והצורך לחזק את התמיכה בפתרון שתי המדינות כפתרון האפשרי היחיד לסכסוך המתמשך.

קבוצת נשים מעורבת החלה את פעילותה בחיפה

ביום 16.8 החלה בחיפה פעילותה של קבוצה נשית ערביות ויהודיות. הנשים בקבוצה, דמויות מובילות במגזר הפוליטי, העסקי וארגוני החברה האזרחית, הגיעו עם מוטיבציה רבה ללמוד על הסכסוך ועל מה ביכולתן לעשות כדי לתרום לפתרונו.

את המפגש פתחה תהילה ונגר, סמנכ”לית יוזמת ז’נבה, שנתנה למשתתפות סקירה על נושאי הליבה של הסכסוך ועל הפתרונות אליהם הגיעו הצדדים הישראלים והפלסטינים ביוזמת ז’נבה. כמו כן היא הציגה נתונים בנושא דעת הקהל הישראלית והפלסטינית בנוגע להמשך המלחמה ופתרון שתי המדינות. תהילה שמה דגש על החשיבות של פריימינג (מסגור) וטרמינולוגיה בניסוח השאלות, והדגישה את התמיכה בציבור הישראלי בעסקת החטופים שהוצגה על ידי נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן ושכוללת נורמליזציה עם סעודיה והקמת מדינה פלסטינית.

אחרי ההרצאה והשאלות שעלו בעקבותיה, שרובן נגעו להיתכנות המרחבית של פתרון שתי המדינות (בדגש על פינוי התנחלויות), שמעו המשתתפות את ד”ר שרי אהרוני, מנהלת התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון. ד”ר אהרוני דיברה על המאפיינים הייחודים של משאים ומתנים קודמים בין ישראל לאש”ף (למשל, הסודיות והאופן החשאי בו הם התנהלו), וכיצד הם מאפשרים את היעדרן של נשים משולחן המו”מ אשר התנהל בעיקר בין גברים. גם המשא ומתן המתנהל כיום בין ישראל לחמאס, לטענתה, סובל מאותם מאפיינים מגדריים מהם סבלו המשאים ומתנים הקודמים בהדירו נשים משולחן המשא ומתן, והציעה לאמץ חשיבה מגדרית במשאים ומתנים עתידיים.

בהמשך תצא הקבוצה לסמינר דו-יומי שיכלול סיור במזרח ירושלים והיכרות עם אחת מסוגיות הליבה המרכזיות של הסכסוך.

מהנעשה בקואליציית שתי המדינות

במהלך החודש האחרון קיימנו מספר מפגשים של קואליציית שתי המדינות, במטרה לחלוק מידע ולדון בצעדים עתידיים לנוכח אתגרי השעה. הקואליציה, המורכבת מארגוני חברה אזרחית ישראלית ופלסטינית, פועלת לקידום פתרון שתי המדינות ברוח יוזמת ז’נבה.

במפגשים הציגו נציגי הארגונים השונים את עבודתם בכל הקשור לקידום הליכים של פיוס ושלום, וחלקו תובנות שונות בנוגע להתפתחויות האחרונות בשטח, מגמות ואתגרים בדעת הקהל משני הצדדים, וכן מחשבות על שיתופי פעולה ויוזמות משותפות לקידום פתרון מדיני לסכסוך.

בנוסף ארגנו החודש תדרוכים לנציגי הארגונים החברים בקואליציית שתי המדינות של יוזמת ז’נבה. נציגים ממגוון ארגונים כגון “שלום עכשיו”, “מולד”, “עיר עמים”, “מחזקים”, “מתווים” ועוד התכנסו כדי לשמוע את עו”ד מיכאל ספרד, מומחה למשפט בינלאומי וזכויות אדם, שניתח את חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בנוגע לחוקיות הנוכחות הישראלית בשטחים. כמו כן שמעו המשתתפים את אל”מ (מיל’) ד”ר שאול אריאלי, מומחה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהציג את “פרויקט תמרור-פוליטוגרפיה”, שהוא מאגר מידע המכיל כמויות אדירות של נתונים בדבר מגמות ביטחוניות, כלכליות, דמוגרפיות ואחרות הקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

סיור בעוטף ירושלים לפעילים פוליטיים

למעלה משלושים פעילים פוליטיים ויועצים פרלמנטריים ממפלגות הדמוקרטים (איחוד העבודה ומרצ), יש עתיד והמחנה הממלכתי יצאו ב-8 באוגוסט לסיור לימודי מודרך במזרח ירושלים – אחת מסוגיות הליבה של הסכסוך – שאורגן על ידי יוזמת ז’נבה.

הקבוצה ביקרה בנקודות שונות ברחבי העיר על מנת ללמוד על ההיסטוריה, הטופוגרפיה והדמוגרפיה של העיר, על הניסיונות לנתק בין מזרח ירושלים והגדה המערבית כדי למנוע הגעה להסדר בין הצדדים ועל הפתרונות המוצעים להסדר שיבטיח ביטחון לכל תושביה, ישראלים ופלסטינים כאחד.